סוגים של ליקויי שמיעה

השמיעה היא תהליך מורכב המערב את כל חלקי האוזן ובכלל זה האוזן החיצונית, התיכונה והפנימית. מעבר לכך, מנגנון השמיעה כולל את עצב השמע ואת מרכזי השמע במוח. במצב תקין, נאספים צלילים וקולות בחלק החיצוני של האוזן, משם הם מועברים לעור התוף ולאחר מכן לאוזן התיכונה, המגבירה את השמע ומוליכה אותו לתאי השערה הממוקמים בשבלול השמע שבאוזן הפנימית.
השבלול פועל כמתמר שממיר את האנרגיה המכנית לאנרגיה ביו-חשמלית. בשלב הזה מועבר הסיגנל החשמלי לעצב השמע ודרכו מגיע המידע למרכזי השמע במוח. במוח מתורגמים האותות החשמליים למידע שאנו תופסים כחוויית השמיעה. בכל אחד ואחד מהאזורים הנ"ל דבר מה עשוי להשתבש וכתוצאה מכך נרגיש ירידה בשמיעה או ליקוי שמיעה.

כיוון שעל מנת להגיש טיפול יש לדעת ראשית היכן נעוצה הבעיה, הרי שבשלב הראשון של תהליך האבחון והבדיקה יש להבין באיזה סוג של ליקוי שמיעה מדובר.

אילו סוגי ליקויי שמיעה קיימים?

1. ליקוי שמיעה הולכתי

הסוג הראשון של ליקוי שמיעה נקרא ליקוי שמיעה הולכתי. ליקוי זה נוצר בשלב האיסוף של הצלילים והקולות, בתהליך ההולכה או בתהליך ההגברה. אלו האחרונים מתרחשים בתעלת השמע החיצונית, בעור התוף וכן באוזן התיכונה. כך לדוגמה, נקב בעור התוף מסווג כליקוי שמיעה הולכתי וכנ"ל לגבי הצטברות מרובה של שעווה, שלא מאפשרת לגלי הקול להגיע לעור התוף. בנוסף דלקות באוזן התיכונה שגורמות לירידה בשמיעה מסוגות כליקוי שמיעה הולכתי וכנ"ל לגבי כולסטאטומה (גידול שפיר של האוזן התיכונה).

2. ליקוי שמיעה עצבי-תחושתי

הסוג השני של ליקוי שמיעה נקרא ליקוי שמיעה עצבי-תחושתי. במקרה הזה הפגיעה יכולה להופיע באיברי האוזן הפנימית, בתאי השערה, בשבלול, במסילות העצביות שמוליכות את המידע מעצב השמע למרכזי עיבוד השמע במוח או בעצב השמע עצמו. הגורמים לליקויי שמיעה תחושתיים עצביים כוללים בין השאר מומים גנטיים שונים, דלקת קרום המוח, מחלות ויראליות שונות כמו חזרת, חשיפה לרעשים עוצמתיים במיוחד, מחלות שפוגעות באוזן הפנימית כמו קוגן, מנייר או אוטוסקלרוזיס וטיפולי הקרנות לאזור הראש והצוואר.

3. ליקוי שמיעה מעורב

הסוג השלישי הוא ליקוי מעורב שבו קיימת פגיעה הן במנגנון ההולכתי והן במנגנון התחושתי-עצבי במקביל.

ליקויי שמיעה מולדים לעומת ליקויי שמיעה נרכשים

בנוסף לשלושת הסוגים שהוזכרו לעיל, נהוג להבחין בין ליקוי שמיעה מולד, שהופיע כבר בלידה, לבין ליקוי שמיעה נרכש, שהופיע בשלב כלשהו במהלך החיים. ליקוי שמיעה מולד נובע כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של העובר וכן עשוי להיגרם בשל בעיה גנטית מסוימת. כך לדוגמה, לפני עידן החיסונים, תינוקות רבים היו באים לעולם עם ליקוי שמיעה כתוצאה מכך שאימם חלתה באדמת בתקופת ההיריון.

ליקוי שמיעה נרכש לעומת זאת, הוא ליקוי שלא הופיע כבר בלידה והתפתח כתוצאה מגורמים אחרים כמו חשיפה לרעש, דלקת קרום המוח, שימוש בתרופות הפוגעות במנגנון השמע ועוד.

סיווג ליקויי שמיעה התאם לדרגת החומרה

בנוסף למיקום הפגיעה במנגנון השמיעה ולמועד ההופעה של הליקוי, נהוג לסווג את הליקויים השונים בהתאם לדרגת החומרה שלהם. את דרגת החומרה של הליקוי קובעים בהתאם לירידה בשמיעה במסגרת השוואה לאדם בעל שמיעה תקינה, כשאת הירידה בשמיעה מודדים ביחידות של דציבלים (db).

ירידה גבולית היא ירידה של 25-15 דציבלים בלבד, ירידה קלה בשמיעה היא ירידה של 40-26 ואילו ירידה בינונית בשמיעה היא ירידה של 51-44 דציבלים. במקרה של ירידה של 91 דציבלים לפחות, מגדירים את הליקוי כירידה עמוקה בשמיעה.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

דלקת באוזן החיצונית – תסמינים, אבחון ודרכי טיפול

אוסטאומה – כיצד מאבחנים? עד כמה זה חמור? והאם יש טיפול לאוסטאומה?