דלקת קרום המוח היא מחלה זיהומית שיכולה להופיע על רקע זיהום חיידקי או זיהום נגיפי. חוט השדרה והמוח עטופים במערכת של
קרומים המגנים על האיברים הרגישים. כאשר פתוגן מצליח לעשות את דרכו לקרומים אלה, מתפתח באזור תהליך דלקתי ומופיעים התסמינים המוכרים. מעניין לציין שאין שוני משמעותי בין התסמינים של דלקת קרום המוח שהתפתחה על רקע חיידקי לבין התסמינים של דלקת קרום המוח שהתפתחה על רקע של זיהום נגיפי. עם זאת, הפרוגנוזה שונה בהחלט.
זאת כיוון שלרוב דלקת קרום המוח נגיפית תחלוף מאליה ולכן מלבד טיפול תומך, לא יהיה צורך להגיש טיפול נוסף. דלקת קרום המוח חיידקית לעומת זאת, היא מחלה שמסכנת את חיי החולה. לאור זאת, יש לראות בחומרה ולהתייחס בכובד ראש לכל מקרה שבו עולה החשד לכך שהמטופל סובל מדלקת קרום המוח.
אילו תסמינים מאפיינים את דלקת קרום המוח?
רוב התסמינים של דלקת קרום המוח אינם ספציפיים למחלה ולכן ישנו קושי לאבחן אותם, במיוחד כשמדובר בתינוקות. בין היתר המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי באפתיות, בישנוניות ובתגובות איטיות מהרגיל. כמו כן היא יכולה לגרום לעליית החום, לכאבי ראש ואף להקאות. ישנם מקרים שבהם מופיעים כתמים לא שגרתיים מתחת לעור וכן עשוי להופיע קישיון עורפי, כלומר קושי לכופף את הצוואר כלפי מטה.
מה גורם להתפתחותה של דלקת קרום המוח?
ישנם שלושה חיידקים שמחבבים במיוחד את קרום המוח, הנקראים המופילוס, פנאומוקוק ומניגוקוק. בשנת 1994 הוכנס החיסון נגד המופילוס לשגרת החיסונים בטיפת חלב ובעקבות זאת התחלואה בדלקת קרום המוח בישראל ירדה בצורה דרסטית. במקרים שבהם מאובחנת דלקת קרום המוח שהתפתחה בעקבות זיהום בהמופילוס, מתברר כי הילד סובל ממערכת חיסון חלשה מאוד או שהוא פשוט לא חוסן.
חיידק הפנאומוקוק מסוגל לגרום לא רק לדלקת קרום המוח אלא גם לדלקת ריאות חמורה ולדלקת אוזניים. כמו כן הוא מסוגל לחדור למחזור הדם ולהגיע לאיברים שונים בגוף. משפחת חיידקי הפנאומוקוק היא משפחה גדולה יחסית של חיידקים, הכוללת לא מעט זנים ותת זנים. אי לכך, מאתגר מאוד לפתח חיסון יעיל שמסוגל להגן מפני כל החברים במשפחה. החיסון הניתן כיום בישראל, מספק הגנה מפני יותר מעשרה זנים נפוצים.
חיידק המניגוקוק לרוב לא גורם לבעיות רפואיות וזאת למרות שהוא שוכן באזור הלוע והאף של מבוגרים וילדים רבים. הצרות מתחילות כאשר זן אלים של החיידק מצליח לחדור למחזור הדם ומשם לעשות את דרכו לקרום המוח. דלקת קרום המוח על רקע זיהום של חיידק זה נקראת מנינגוקוסמיה ("החיידק הטורף", בלשון העם): זיהום דוהר שמהווה סכנת חיים מיידית.
אבחון דלקת קרום המוח – כך נערך האבחון:
כאשר מגיע מטופל עם סימנים אופייניים המעלים את החשד לכך שהוא סובל מדלקת קרום המוח, יש לבצע לו בדיקות דם ושתן באופן מיידי. עם זאת, לא תמיד ניתן לראות עדות לזיהום חיידקי בבדיקות אלו ולכן יש לבצע גם בדיקת ניקור מותני. בבדיקה זו שואבים דגימה מהנוזל המוחי השדרתי באמצעות מחט המוחדרת לגב התחתון של הנבדק. הדגימה נשלחת למעבדה ושם ניתן לזהות את סוג החיידק שגרם לזיהום.
מה הקשר בין דלקת קרום המוח לבין השמיעה?
פגיעה בשמיעה היא בין הסיבוכים השכיחים ביותר של דלקת קרום המוח שהתפתחה על רקע זיהום חיידקי. זאת כיוון שהדלקת עשויה לפגוע בעצב השמיעה. עם זאת, ניתן להפחית משמעותית את הסיכוי להתפתחות של בעיות שמיעה בחולה, על ידי מתן טיפול אנטיבוטי בשלב מוקדם ככול האפשר. למרות זאת כ-33-25 אחוז מהילדים שאובחנו עם דלקת קרום המוח, יסבלו בהמשך מליקוי שמיעה בדרגה כזו או אחרת.
לאור זאת, ההמלצה היא לבצע בדיקת שמיעה למטופל לפני השחרור מבית החולים או לכל המאוחר ארבעה עד שישה שבועות לאחר ההחלמה מהמחלה. בדרך כלל ניתן לזהות את הפגיעה בשמיעה במהלך התחלואה אך ישנם מטופלים שמתחילים לסבול מבעיות שמיעה רק לאחר שהחלימו מהדלקת. זוהי הסיבה בגינה נהוג לבצע לכל מטופל שהחלים מדלקת קרום המוח, מעקב רפואי הכולל בדיקות שמיעה שונות אחת לשלושה חודשים לאורך השנה הראשונה לאחר ההחלמה.
במקרים שבהם הדלקת גרמה לליקוי בינוני בשמיעה, לרוב ניתן יהיה להתמודד עם הבעיה באמצעות התאמה של מכשירי שמיעה. במקרים שבהם מדובר בליקוי שמיעה עמוק, אין זה מן הנמנע שיהיה צורך לפתור את הבעיה באופן כירורגי, באמצעות ניתוח שתל קוכליארי. קראו עוד: על ניתוח שתלים במערת השמיעה.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
גידולי גלומוס – כיצד הם משפיעים על השמיעה? ואיך מטפלים בגידולים?