הגורם השכיח ביותר לפגיעה בשמיעה הוא תהליך ניווני המתרחש בשבלול שבאוזן הפנימית, המופיע בגילאים מבוגרים. תופעה זו
מופיעה לרוב בעשור השביעי לחיים אך בהחלט יכולה להתחיל מוקדם יותר ואפילו בסביבות העשור החמישי לחיים. הבעיה הופכת לנפוצה יותר ככול שמתקדמים בגילאים: אחד מכל שלושה אנשים יסבול מהידרדרות בשמיעה עד גיל 65 ואילו עד גיל 75, שכיחות הבעיה עומדת על 50%. למעשה מדובר בבעיה הבריאותית השנייה בשכיחותה בגיל המבוגר, אחרי דלקת מפרקים.
מעניין לציין כי ישנם בעלי חוליות רבים כמו דגים, ציפורים ודו-חיים שלא סובלים מירידה בשמיעה הקשורה לגיל וזאת כיוון שתאי השערה באוזן הפנימית שלהם הינם בעלי יכולת רגנרציה. יונקים לעומת זאת ובכלל זה בני אדם, איבדו במהלך האבולוציה את היכולת הגנטית לחדש את תאי השערה בגילאים מבוגרים.
מה עשוי לגרום לפרסביקוסיס?
ישנם מספר גורמים שמובילים לפגיעה בשמיעה הקשורה לגיל. אחד החשובים שבהם, קשור לחשיפה מתמשכת לרעש לאורך עשרות שנים. חשיפה מתמשכת לרעשים שלא קשורים לתנאי העבודה, נקראת בלעז Sociocusis. הכוונה היא בין השאר לחשיפה לרעש של תנועת מכוניות, מכשירי חשמל ביתיים, רדיו, טלוויזיה ועוד. חשיפה מתמשכת לרעשים אלו מובילה לנזק מצטבר שהשפעותיו הקליניות נוטות להופיע בגיל מבוגר.
חשיפה ממושכת לצלילים ורעשים עצמתיים מובילה להרס של תאי השערה בשבלול וככול שהחשיפה ממושכת יותר והעצמה גבוהה יותר, כך הפגיעה בשמיעה צפויה להיות משמעותית יותר בהתאם.
בנוסף בגילאים מבוגרים ישנם גורמי סיכון רבים להידרדרות השמיעה, שאינם קשורים כלל לחשיפה לרעשים. גורמים אלה נקראים בלעז Nosocusis. הכוונה היא למשל לתרופות אוטוטוקסיות, טרשת האוזן, יתר לחץ דם הגורם לשינויים וסקולריים המגבילים את אספקת החמצן לאוזן הפנימית, עישון סיגריות, סוכרת ועוד.
חשוב להבין כי כיום תופעת הפגיעה בשמיעה בגילאים מבוגרים רווחת ביותר ולכן רבים רואים בה תוצאה של תהליך טבעי הקשור להזדקנות הגופנית. עם זאת, לא כך הם פני הדברים: לפני המהפכה התעשייתית, גם אנשים מבוגרים מאוד עדיין נהנו משמיעה טובה מאוד וזאת כיוון שלא נחשפו לרעשים עצמתיים וכיוון שלא נחשפו לגורמי סיכון שונים הרווחים כיום מאוד.
אילו תסמינים מאפיינים פגיעה בשמיעה הקשורה לגיל?
פגיעה בשמיעה הקשורה לגיל יכולה לבוא לידי ביטוי בתסמינים הבאים:
- קושי להבין את הדובר בשיחת טלפון.
- צורך להגביר את הווליום ברדיו או בטלוויזיה (מעבר לצורך שמפגינים אנשים אחרים הנוכחים בחדר).
- קושי להבין את הדובר במהלך שיחה בזמן שישנם רעשי רקע.
- קושי להבין את הדובר במהלך שיחה שמתקיימת בסביבה שקטה ונטייה לבקש מהדובר לחזור על דבריו מדי פעם.
- התעייפות מהירה במהלך שיחות בשל הצורך להתרכז בנאמר.
- אבדן היכולת לדעת מהיכן בוקעים הצלילים.
איך מזהים ומאבחנים פגיעה בשמיעה הקשורה לגיל?
הפגיעה בשמיעה יכולה להיות קלה, בינונית, קשה, חמורה ועמוקה, בהתאם לסף השמיעה של הנבדק, הנמדד בדציבלים: ירידה קלה בלבד תאובחן במצבים שבהם הנבדק מסוגל לשמוע צלילים בטווח של 39-25 דציבלים ואילו במקרים שבהם הנבדק מסוגל לשמוע צלילים בעצמה של 95 דציבלים ומעלה בלבד, תאובחן ירידה עמוקה בשמיעה. במצב חמור זה, החולה לא יוכל לשמוע את הדובר וייאלץ להסתמך על קריאת שפתיים או שפת הסימנים על מנת להבין את הנאמר.
בנוסף יש לבדוק אילו תדרים הנבדק מתקשה לשמוע: הירידה בשמיעה הקשורה לגיל באה לידי ביטוי בעיקר בתדרים גבוהים ולכן אדם הסובל מפגיעה בשמיעה הקשורה לגיל, יתקשה לשמוע בשלב הראשון בעיקר נשים וילדים קטנים.
מכלול הבדיקות המשמשות לאבחון של ירידה בשמיעה הקשורה לגיל כולל בין השאר בדיקת אוטוסקופיה המאפשרת לבחון את האוזן החיצונית ועור התוף, בדיקת טימפנומטריה, המאפשרת לבחון את היענות עור התוף ואת מצב האוזן התיכונה, בדיקת אודיומטריה, המאפשרת להעריך את אופי וחומרת הבעיה וכן יתכן שייעשה שימוש בבדיקת דימות מסוג MRI. קראו על: בדיקות שמיעה.
בדיקה זו מאפשרת לאבחן מצבים שונים שעשויים לגרום לפגיעה בשמיעה כמו גידולים סרטניים או שפירים במערכת השמע, שינויים וסקולריים הפוגעים בשמיעה ועוד. יש רק לציין שבדיקות דימות לא מסוגלות לאבחן או להעריך בצורה ישירה פגיעה בשמיעה הקשורה לגיל.
אילו אפשרויות טיפול קיימות כיום לסובלים מפרסביקוסיס?
כיוון שפגיעה בשמיעה הקשורה לגיל היא בעיה תחושתית עצבית, נכון להיום אין אפשרות למנוע אותה, להפחית את חומרתה או לרפא את הלוקים בה. עם זאת, במקרים מסוימים שבהם הפגיעה בשמיעה קשה מאוד, יתכן שניתן יהיה להביא לשיפור בתסמינים באמצעות ניתוח שתל שבלול או באמצעות שימוש במכשירים מושתלים אחרים. כמו כן במקרים רבים ניתן להסתפק במכשירי שמיעה ניידים, המסוגלים לסייע במקרים שבהם הפגיעה בשמיעה באה לידי ביטוי בתדרים מסוימים בלבד.
מעבר לכך, על מנת לשפר את התקשורת עם אדם הסובל מפגיעה בשמיעה הקשורה לגיל, ניתן לנקוט במספר כללים פשוטים. כך לדוגמה יש להקפיד להביט בו ישירות בזמן השיחה, לדאוג שהחדר יהיה מואר, לנהל שיחות בסביבה שקטה ונטולת רעשי רקע ועוד.