האוזן התיכונה ממוקמת בין האוזן החיצונית, האחראית לקליטת רעשים, קולות וצלילים מהסביבה החיצונית, לבין האוזן הפנימית, 
האחראית להמרתם לסיגנלים חשמליים והעברתם למרכזי העיבוד המוחיים. האוזן התיכונה תחומה בין עור התוף (המפריד בינה לבין האוזן החיצונית) לחלון הסגלגל (המפריד בינה לבין האוזן הפנימית). ביניהם ממוקמות שלוש עצמות השמע: הפטיש, הסדן והארכובה.
רוב המחלות שפוגעות באוזן התיכונה הן מחלות דלקתיות אקוטיות. בדרך כלל דלקות האוזניים השכיחות, מופיעות בשנות החיים הראשונות ונעלמות לאורך ההתבגרות. ברוב המוחלט של המקרים, הדלקת חולפת מבלי להותיר נזק חמור ומבלי ליצור שינויים בסביבת האוזן התיכונה. לעומת זאת ישנם גם מקרים שבהם הדלקת הותירה נזקים שעשויים ללכת ולהחמיר עם הזמן וכן לא אחת הדלקת האקוטית, הופכת לכרונית.
איזה נזקים דלקת חריפה עלולה להותיר באוזן התיכונה?
דלקת חריפה באוזן התיכונה גורמת במקרים מסוימים לנזקים קלים מאוד, שאינם גורמים לבעיות שמיעה, כאבי אוזניים או תסמינים אחרים. במקרים שכיחים פחות, עשויים להיוותר נזקים שונים כמו הסתיידות חמורה של עצמות השמע או של עור התוף, הרס חלקי ואפילו הרס מלא של עצמות השמע וכן נקב בעור התוף. הנקב יכול להיות זעיר, רחב ממדים ואף לגרום להרס מוחלט של עור התוף. מובן שבמקרים מסוימים ניתן לראות שילובים שונים של הנזקים שהוזכרו לעיל.
מעבר לכל זה, כפי שציינו, הזיהום האקוטי עלול להפוך לזיהום כרוני ולגרום למחלה שנקראת Chronic Suppurative Otitis Media או בקיצור, CSOM. מחלה זו באה לידי ביטוי בהפרשה מוגלתית מהאוזן התיכונה שנמשכת יותר ממספר שבועות ועושה את דרכה לאוזן החיצונית דרך נקב בעור התוף.
איך נערך אבחון דלקת כרונית של האוזן התיכונה?
בדרך כלל הצורך לבדוק את מצב האוזן התיכונה נולד בעקבות תלונות על ירידה בשמיעה והפרשות מהאוזן. במסגרת תהליך האבחון יש לבצע סדרה של בדיקות שמטרתן לזהות בין השאר את היקף הנזק שנגרם למבנים השונים באוזן התיכונה. סדרת הבדיקות תכלול בדרך כלל בדיקות שמיעה, בדיקת אוטוסקופיה, בדיקת היענות אקוסטית ובדיקות דימות מסוג CT או MRI. כמו כן ככול הנראה תילקח דגימה מההפרשה המוגלתית לבדיקת מעבדה.
בדיקות הדימות מאפשרות לרופא לבצע אבחנה מבדלת ולשלול מצבים אחרים שהיו יכולים לגרום לתסמינים ולסימנים השונים כמו דלקת קרום המוח, דלקת של עצב הפנים, אבצס אפידורלי או סאב-דוראלי.
אילו טיפולים קיימים לדלקת כרונית של האוזן התיכונה?
הטיפול בדלקת כרונית של האוזן התיכונה מותאם לכל מטופל באופן אישי וזאת כיוון שאופי והרכב הטיפול מושפעים ממספר גורמים. בין השאר הטיפול משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות הדלקת ולנוכחות הכרונית שלה באוזן, למידת הנזק שגרמה הדלקת לאוזן התיכונה, לדרגת החומרה ולסוג של ליקוי השמיעה, לתגובת המטופל לטיפולים קודמים ועוד.
כך לדוגמה, אם נוצר נקב קטן בעור התוף, ניתן יהיה לטפל בבעיה בניתוח טימפנופלסטיקה, שבו סוגרים את הנקב תוך שימוש ברקמת סחוס או שריר. לעומת זאת במקרים שבהם מאובחנת כולסטאטומה, הטיפול יכלול ניתוח בשם מסטואידקטומי. בניתוח זה מסירים את האזורים הנגועים בכולסטאטומה, תוך ניסיון לשמר את האזורים שלא ניזוקו. במקרים שבהם הנזק נרחב, יתכן שיהיה צורך להסיר את עור התוף ואת עצמות השמע כולן.
במקרים שבהם נגרם נזק לעצמות השמע, ניתן יהיה לבצע שחזור של שרשרת עצמות השמע, בניתוח שנקרא אוסיקולופלסטיקה.
אולי יעניין אותך גם: