מסביבות גיל 40 וצפונה ירידה בשמיעה הופכת תופעה מוכרת יותר המגיעה לשיא החל מגיל 65. ישנם גורמים שונים שמביאים לירידה בשמיעה בגילאים בוגרים ומבוגרים כמו עבודה לאורך זמן בסביבה רועשת, נטילת תרופות שפוגעות עם הזמן בשמיעה, או בעיות אחרות שפוגעות בשמיעה אך לא רק.
סוכרת למשל יכולה ליצור בעיית שמיעה בשל לקות בהובלת דם לאוזן הפנימית. הכתובת הראשונה כאשר ישנו חשד לבעיית שמיעה היא פניה לרופא אף אוזן גרון.
באיזה שלב מומלץ לפנות לרופא?
ישנם תסמינים שונים שיכולים להעיד על בעיית שמיעה:
- בקשה חוזרת ונשנית לחזור על דברים בזמן שיחה.
- הגברת ווליום בצורה חריגה.
- תופעות נוספות כמו סחרחורת, איבוד שיווי משקל, טנטון (צפצוף דק באוזן).
- התמקדות בשפתיים או בפנים בניסיון לקרוא שפתיים בזמן שיחה.
- איבוד קשב מהיר.
- ליקוי שמיעה פתאומי. לפעמים בעיית השמיעה נוצרת בצורה דרסטית ולא הדרגתית. במיוחד כשפונים באופן מיידי, תרופות המבוססות על סטרואידים יכולות לעזור.
אילו בדיקות שמיעה נערכות למבוגרים?
ישנן בדיקות שמיעה שונות למבוגרים בכל גיל. ישנן התנהגותיות הדורשות שיתוף פעולה מצד הנבדק ובדיקות אובייקטיביות שאינן דורשות תגובה מצד הנבדק:
- בדיקה אודיומטרית: זוהי הבדיקה הסטנדרטית והראשונה שנעשית לזיהוי ירידה בשמיעה. הבדיקה מאפשרת לזהות האם קיימת בעיית שמיעה כלשהי, אם כן, באיזה אוזן ובאיזו רמה. זוהי בדיקה התנהגותית בה הנבדק נמצא בחדר אטום לרעשים. הוא חובש אזניות אליהן מושמעים צלילים בתדרים ועוצמות שונות, כל פעם לאוזן אחת. הוא נדרש להרים יד כשהוא שומע צליל או לחזור על מילים המושמעות לו. במידה ונראה שיש בעיה כלשהי, נעשות בדיקות נוספות על מנת לאתר מהו האזור באוזן בו ישנה בעיה.
- בדיקה טימפנומטרית: בדיקה זו באה לבדוק את תגובת עור התוף לצלילים שונים והאם צלילים עוברים דרכו בצורה תקינה. הבדיקה נעשית באמצעות מכשיר מיוחד הנקרא טימפנומטר המשמיע צלילים בתדרים שונים וקולט את מידת הלחץ שנוצר בעור התוף ומידת התכווצות שרירי האוזן התיכונה. בדיקה זו היא גם הדרך לגלות נוזלים באוזניים.
- בדיקת BERA או ABR: בדיקה זו נחשבת לבדיקה נוירולוגית שבאה לבדוק את הולכת האותות החשמליים שנוצרו באוזן הפנימית דרך עצב השמע אל המוח. זוהי בדיקה אובייקטיבית הנעשית במצב מנוחה. לראש מוצמדות אלקטרודות הקולטות את האותות העצביים בגזע המוח בתגובה לצלילים המושמעים. את תוצאות הבדיקה מפענח רופא מומחה.
כיצד קובעים באם השמיעה היא תקינה?
לאחר ביצוע בדיקה אודיומטרית מתקבלת אודיוגרמה, תרשים המראה בדיוק את תגובת הנבדק לצלילים השונים. את התרשים בודק קלינאי תקשורת מוסמך או רופא. שמיעה נחשבת תקינה אם הנבדק שמע צלילים בתדר של 250-8000 הרץ ובעוצמה של 25 דציבלים ופחות. כאמור, הבדיקה האודיומטרית מבחינה בין שמיעה תקינה ללא תקינה בכל אחת מהאוזניים ובאיזו מידה. על מנת לדעת האם הבעיה היא הולכתית (באוזן חיצונית/תיכונה) או עצבית (פנימית ועצב השמע) יש לבצע בדיקות נוספות.
מהם הגורמים העיקריים לירידה בשמיעה בקרב בני 65 ומעלה?
בקרב בני 65 ומעלה ישנה עליה משמעותית במספר הסובלים מבעיות שמיעה. יש לכך סיבות שונות, ביניהן:
- אוטוסקלרוזיס: מחלה שמיקומה הוא האוזן התיכונה והיא מורידה מתפקודן של עצמות השמע. ניתן לטפל בבעיה בניתוח.
- מחלת מנייר: מחלה זו משפיעה על האוזן הפנימית ובנוסף לירידה בשמיעה יכולה לגרום גם לסחרחורות, איבוד שיווי משקל, רגישות לצלילים חזקים. לא נמצאה עדיין הדרך לריפוי המחלה באופן מוחלט אך הקפדה על תזונה המפחיתה משמעותית מלח וקפאין יכולה לעזור וכך גם ניתוח.
- פגיעת ראש: פגיעה טראומטית שיכולה להביא לליקוי שמיעה פתאומי.
- תרופות: ישנן תרופות אשר גורמות לירידה בשמיעה כמו תרופות מסוימות לכימותרפיה, אנטיביוטיקה מסוג מסוים.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
מה הקשר בין אלצהיימר וירידה בשמיעה?
פגיעה בשמיעה הקשורה לגיל – זה מה שצריך לדעת על פרסביקוסיס
אוסטאומה – כיצד מאבחנים? עד כמה זה חמור? והאם יש טיפול לאוסטאומה?