נוירומה של עצב השמיעה הוא גידול שפיר (שאינו סרטני) המתפתח מתאי שוואן בעצב הקרניאלי השמיני. עצב זה מורכב למעשה
מה גורם להתפתחות נוירומה של עצב השמיעה?
הגורם למחלה הוא ככול הנראה תפקוד לקוי של גן הממוקם על הזרוע הארוכה של כרומוזום 22. גן זה אחראי על ייצור של חלבון בשם tumor suppressor, שתפקידו לשלוט בגדילה של תאי שוואן המצפים את העצבים. ליקויים בגן זה אופייניים לקבוצה קטנה של חולים, המהווה כ-5% מסך כול המקרים של נוירומה של עצב השמיעה), שבהם הגידול מתפתח על רקע מחלה הנקראת נוירופיברומטוזיס מסוג 2.
הלוקים במחלה זו סובלים מגידולים רבים ונוטים לסבול מנוירומה של עצב השמיעה בשני הצדדים במקביל. למעשה קיומו של גידול בשני הצדדים במקביל, הוא מאפיין ייחודי המזוהה עם המחלה (מצב פתוגנומני). באופן כללי ניתן לראות כי הגידול מופיע בשכיחות מעט גבוהה יותר בנשים מאשר בגברים ושלרוב הוא מאובחן באנשים בעשור הרביעי עד השביעי לחייהם.
אילו תסמינים יש לנוירומה של עצב השמיעה?
ההסתמנות הקלינית של נוירומה של עצב השמיעה אינה אחידה וישנו שוני רב בין החולים. זאת כיוון שהתסמינים משתנים בהתאם למיקום הספציפי של הגידול וכן בהתאם לגודלו של הגידול. בדרך כלל החולה יתלונן על תסמין אחד לפחות מהרשימה הבאה: ירידה בשמיעה באחת האוזניים, הפרעות בשיווי המשקל כמו גם טינטון בצד של הנוירומה. בעיות השמיעה עשויות להופיע באופן פתאומי אם כי בהחלט יתכן שיופיעו באופן הדרגתי. כמו כן במקרים מסוימים הפגיעה מופיעה בתדרים מסוימים בלבד אך יתכן גם שהפגיעה תהיה בכל התדרים.
ההפרעות בשיווי המשקל עשויות להגדיל את הסיכון לנפילות ותיתכן גם סחרחורת סיבובית ובמקרים שבהם מדובר בגידול גדול יחסית, תיתכן הפעלה של לחץ על מבנים סמוכים: אם לדוגמה הגידול מפעיל לחץ על גזע המוח, יתכנו הפרעות מוטוריות ואם מופעל לחץ על העצב הטריגמינלי, ייתכנו הפרעות תחושה באזור הפנים. לעומת זאת אם הגידול מפעיל לחץ על העצבים הקרניאליים התחתונים, תיתכן הופעה של הפרעות בליעה או צרידות.
איך מאבחנים נוירומה של עצב השמיעה?
האתגר הגלום באבחון המחלה טמון בהסתמנות שלה, הבאה לידי ביטוי בתסמינים שאינם ספציפיים. הטינטון, בעיות היציבות וליקוי השמיעה, יכולים לנבוע כתוצאה ממגוון רחב של מצבים רפואיים אחרים ולכן יתכן שהאבחנה תתעכב. האבחון לרוב יתחיל מלקיחת אנמנזה רפואית מלאה, בדיקה גופנית, בדיקת אוזניים וכן בדיקת שמיעה. אך האבחנה הסופית תתקבל רק לאחר מעבר בדיקת MRI, המאפשרת לזהות גידולים זעירים החל מקוטר של 2-1 מ"מ. במקרים שבהם אין אפשרות לעבור בדיקת MRI, ניתן להמיר את הבדיקה בבדיקת CT. עם זאת, הרגישות שלה לגידולים זעירים, נמוכה יותר בהשוואה ל-MRI.
אילו טיפולים קיימים כיום לנוירומה של עצב השמיעה?
מעקב רפואי
נוירומה של עצב השמיעה היא גידול שמתפתח באיטיות רבה ביותר. למעשה לא אחת חולפות מספר שנים מהרגע שבו הגידול החל להתפתח ועד לרגע שבו החל לגרום לתסמינים הקליניים שעליהם מתלונן החולה. הואיל וכך הם פני הדברים וכיוון שמדובר בגידול שאינו סרטני, בדרך כלל ניתן יהיה להסתפק במעקב רפואי שבמהלכו יבדקו את קצב הגדילה של הגידול (באמצעות MRI) ויבחנו את ההשפעה שלו על איכות השמיעה. במילים פשוטות, כל עוד הגידול יישאר קטן ולא יגרום לתסמינים משמעותיים, בהחלט יתכן שלא יהיה צורך בטיפול נוסף מעבר לבדיקות מעקב אחת לחצי שנה עד שנה.
ניתוח
לעומת זאת כשמדובר בגידול שקוטרו מספר ס"מ או כשהחולה מתלונן על תסמינים הפוגעים באיכות חייו, רוב הסיכויים שטיפול הבחירה יהיה ניתוח להסרת הגידול. הגישה לגידול היא דרך הגולגולת אך יתכן בהחלט שלא ניתן יהיה להסיר את הגידול בשלמותו במסגרת הניתוח. מצב זה מתרחש במקרים שבהם הגידול ממוקם בסמוך למבנים רגישים במוח ולכן הסרת הגידול בשלמותו מעמידה את המטופל בסיכון לנזקים חמורים.
אילו סיבוכים עלולים להתרחש לאחר הניתוח?
הסיבוכים הפוסט ניתוחיים עלולים לבוא לידי ביטוי בהחמרת התסמינים וכן בהופעה של תסמינים חדשים או סיבוכים שונים כמו כאבי ראש כרוניים, חולשה של שרירי הפנים, דימום מוחי, אובדן תחושה באזור הפנים, זליגה של הנוזל המוחי שדרתי דרך החתך הניתוחי ועוד. במקרים מסוימים יתכן שניתן יהיה להימנע מניתוח ולהסתפק בטיפול סטראוטקטי שבו מקטינים או מסירים את הגידול באמצעות קרינה, מבלי לפתוח את הגולגולת.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
הריון: איך היריון משפיע על איכות השמיעה? ואילו ליקויי שמיעה עשויים להחמיר בהריון?
אובדן פתאומי של השמיעה – מה הם הגורמים? וכיצד מטפלים באובדן שמיעה פתאומי?